ת
MyKlaf
Tikkun Korim
COMBINED PAGE

Scroll and practice on one sheet

158 / 245
ספר תורהעמוד 158
והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו וזאת תורת
הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח
אהל מועד והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן
שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה
תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים וסל
מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות
משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם והקריב הכהן
לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו ואת האיל
יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה
הכהן את מנחתו ואת נסכו וגלח הנזיר פתח אהל
מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו
ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולקח
הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת
מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר
אחר התגלחו את נזרו והניף אותם הכהן תנופה
לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל
שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין זאת תורת
הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד
אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה
על תורת נזרו
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן
ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל
אמור להםיברכך יהוה
וישמרךיאר יהוה פניו אליך
ויחנךישא יהוה פניו אליך וישם
לך שלוםושמו את שמי על
בני ישראל ואני אברכםויהי
ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח
אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת
כל כליו וימשחם ויקדש אתם ויקריבו נשיאי
ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם
העמדים על הפקדים ויביאו את קרבנם לפני יהוה
שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני
הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן
ויאמר יהוה אל משה לאמר קח מאתם והיו לעבד
את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים
איש כפי עבדתו ויקח משה את העגלת ואת
הבקר ויתן אותם אל הלוים את שתי העגלות ואת
ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם ואת
ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי
כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן ולבני
קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו
158
עמוד לימודחנוכהChanukah · Day 1עמוד 158
וְהַיָּמִ֤ים הָרִאשֹׁנִים֙ יִפְּל֔וּ כִּ֥י טָמֵ֖א נִזְרֽוֹ׃ וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת
הַנָּזִ֑יר בְּי֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ יָבִ֣יא אֹת֔וֹ אֶל־פֶּ֖תַח
אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ וְהִקְרִ֣יב אֶת־קׇרְבָּנ֣וֹ לַיהֹוָ֡ה כֶּ֩בֶשׂ֩ בֶּן־
שְׁנָת֨וֹ תָמִ֤ים אֶחָד֙ לְעֹלָ֔ה וְכַבְשָׂ֨ה אַחַ֧ת בַּת־שְׁנָתָ֛הּ
תְּמִימָ֖ה לְחַטָּ֑את וְאַֽיִל־אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים׃ וְסַ֣ל
מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת
מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ וְהִקְרִ֥יב הַכֹּהֵ֖ן
לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְעָשָׂ֥ה אֶת־חַטָּאת֖וֹ וְאֶת־עֹלָתֽוֹ׃ וְאֶת־הָאַ֜יִל
יַעֲשֶׂ֨ה זֶ֤בַח שְׁלָמִים֙ לַֽיהֹוָ֔ה עַ֖ל סַ֣ל הַמַּצּ֑וֹת וְעָשָׂה֙
הַכֹּהֵ֔ן אֶת־מִנְחָת֖וֹ וְאֶת־נִסְכּֽוֹ׃ וְגִלַּ֣ח הַנָּזִ֗יר פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל
מוֹעֵ֖ד אֶת־רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְלָקַ֗ח אֶת־שְׂעַר֙ רֹ֣אשׁ נִזְר֔וֹ
וְנָתַן֙ עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁר־תַּ֖חַת זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ וְלָקַ֨ח
הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַזְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֮ מִן־הָאַ֒יִל֒ וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙
מִן־הַסַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙ עַל־כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר
אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּח֥וֹ אֶת־נִזְרֽוֹ׃ וְהֵנִיף֩ אוֹתָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן ׀ תְּנוּפָה֮
לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל
שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן׃ זֹ֣את תּוֹרַ֣ת
הַנָּזִיר֮ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒ קׇרְבָּנ֤וֹ לַֽיהֹוָה֙ עַל־נִזְר֔וֹ מִלְּבַ֖ד
אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֣יג יָד֑וֹ כְּפִ֤י נִדְרוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה
עַ֖ל תּוֹרַ֥ת נִזְרֽוֹ׃
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙
וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרְכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל
אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה
וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ
וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם
לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־
א׳בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרְכֵֽם׃וַיְהִ֡י
בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח
אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־
כׇּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃ וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם
הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים׃ וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קׇרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה
שֵׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה עַל־שְׁנֵ֥י
הַנְּשִׂאִ֖ים וְשׁ֣וֹר לְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד
אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־הַלְוִיִּ֔ם
אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֽוֹ׃ וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָעֲגָלֹ֖ת וְאֶת־
הַבָּקָ֑ר וַיִּתֵּ֥ן אוֹתָ֖ם אֶל־הַלְוִיִּֽם׃ אֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הָעֲגָל֗וֹת וְאֵת֙
אַרְבַּ֣עַת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֑וֹן כְּפִ֖י עֲבֹדָתָֽם׃ וְאֵ֣ת ׀
אַרְבַּ֣ע הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י
כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ וְלִבְנֵ֥י
קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי־עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ׃
158