ת
MyKlaf
Tikkun Korim
COMBINED PAGE

Scroll and practice on one sheet

Double parshaTazria–Metzora
124 / 245
ספר תורהעמוד 124
והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב
טמאים המה לכםוזה לכם
הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר
והצב למינהו והאנקה והכח והלטאה והחמט
והתנשמת אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל
הנגע בהם במתם יטמא עד הערב וכל אשר יפל
עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או
עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם
במים יובא וטמא עד הערב וטהר וכל כלי חרש
אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא
ואתו תשברו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא
עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל
כלי יטמא וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא
תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם
יטמא וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר
יזרע טהור הוא וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם
עליו טמא הוא לכםוכי ימות
מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה
יטמא עד הערב והאכל מנבלתה יכבס בגדיו
וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו
וטמא עד הערב וכל השרץ השרץ על הארץ
שקץ הוא לא יאכל כל הולך על גחון וכל הולך
על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ
השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם אל
תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא
תטמאו בהם ונטמתם בם כי אני יהוה אלהיכם
והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא
תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על
הארץ כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים
להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש
אני זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה
הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת
ובין החיה אשר לא תאכל
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל
לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת
ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני
ימול בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת ימים
תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל
המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה ואם
נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום
124
עמוד לימודתזריעTazriaעמוד 124
וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔ם יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב
טְמֵאִ֥ים הֵ֖מָּה לָכֶֽם׃וְזֶ֤ה לָכֶם֙
הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ הַחֹ֥לֶד וְהָעַכְבָּ֖ר
וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ׃ וְהָאֲנָקָ֥ה וְהַכֹּ֖חַ וְהַלְּטָאָ֑ה וְהַחֹ֖מֶט
וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃ אֵ֛לֶּה הַטְּמֵאִ֥ים לָכֶ֖ם בְּכׇל־הַשָּׁ֑רֶץ כׇּל־
הַנֹּגֵ֧עַ בָּהֶ֛ם בְּמֹתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ וְכֹ֣ל אֲשֶׁר־יִפֹּל־
עָלָיו֩ מֵהֶ֨ם ׀ בְּמֹתָ֜ם יִטְמָ֗א מִכׇּל־כְּלִי־עֵץ֙ א֣וֹ בֶ֤גֶד אוֹ־
עוֹר֙ א֣וֹ שָׂ֔ק כׇּל־כְּלִ֕י אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה בָּהֶ֑ם
ז׳בַּמַּ֧יִם יוּבָ֛א וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃ וְכׇ֨ל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ
אֲשֶׁר־יִפֹּ֥ל מֵהֶ֖ם אֶל־תּוֹכ֑וֹ כֹּ֣ל אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹכ֛וֹ יִטְמָ֖א
וְאֹת֥וֹ תִשְׁבֹּֽרוּ׃ מִכׇּל־הָאֹ֜כֶל אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָב֥וֹא
עָלָ֛יו מַ֖יִם יִטְמָ֑א וְכׇל־מַשְׁקֶה֙ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁתֶ֔ה בְּכׇל־
כְּלִ֖י יִטְמָֽא׃ וְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־יִפֹּ֨ל מִנִּבְלָתָ֥ם ׀ עָלָיו֮ יִטְמָא֒
תַּנּ֧וּר וְכִירַ֛יִם יֻתָּ֖ץ טְמֵאִ֣ים הֵ֑ם וּטְמֵאִ֖ים יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃
אַ֣ךְ מַעְיָ֥ן וּב֛וֹר מִקְוֵה־מַ֖יִם יִהְיֶ֣ה טָה֑וֹר וְנֹגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם
יִטְמָֽא׃ וְכִ֤י יִפֹּל֙ מִנִּבְלָתָ֔ם עַל־כׇּל־זֶ֥רַע זֵר֖וּעַ אֲשֶׁ֣ר
יִזָּרֵ֑עַ טָה֖וֹר הֽוּא׃ וְכִ֤י יֻתַּן־מַ֙יִם֙ עַל־זֶ֔רַע וְנָפַ֥ל מִנִּבְלָתָ֖ם
עָלָ֑יו טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃וְכִ֤י יָמוּת֙
מִן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁר־הִ֥יא לָכֶ֖ם לְאׇכְלָ֑ה הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖הּ
יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ וְהָֽאֹכֵל֙ מִנִּבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו
וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו
וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ וְכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ
שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃ כֹּל֩ הוֹלֵ֨ךְ עַל־גָּח֜וֹן וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ
עַל־אַרְבַּ֗ע עַ֚ד כׇּל־מַרְבֵּ֣ה רַגְלַ֔יִם לְכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ
הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ לֹ֥א תֹאכְל֖וּם כִּי־שֶׁ֥קֶץ הֵֽם׃ אַל־
תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ וְלֹ֤א
תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם׃ כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א
תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־
מפטירהָאָֽרֶץ׃ כִּ֣י ׀ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה הַֽמַּעֲלֶ֤ה אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם
לִהְיֹ֥ת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ
אָֽנִי׃ זֹ֣את תּוֹרַ֤ת הַבְּהֵמָה֙ וְהָע֔וֹף וְכֹל֙ נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֔ה
הָרֹמֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם וּלְכׇל־נֶ֖פֶשׁ הַשֹּׁרֶ֥צֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃
לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת
וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃
א׳וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙
לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת
יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃ וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י
יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃ וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים
תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טׇהֳרָ֑ה בְּכׇל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־
הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טׇהֳרָֽהּ׃ וְאִם־
נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙
124