ת
MyKlaf
Tikkun Korim
COMBINED PAGE

Scroll and practice on one sheet

Double parshaVayakhel–Pekudei
108 / 245
ספר תורהעמוד 108
ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם
וחשקיהם כסף וכל היתדת למשכן ולחצר סביב
נחשתאלה פקודי
המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה
עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן ובצלאל
בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר
צוה יהוה את משה ואתו אהליאב בן אחיסמך
למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן
ובתולעת השני ובששכל
הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי
זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות
ושלשים שקל בשקל הקדש וכסף פקודי
העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה
ושבעים שקל בשקל הקדש בקע לגלגלת
מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על
הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות
אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ויהי
מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת
אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר
לאדן ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים
עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם
ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע
מאות שקל ויעש בה את אדני פתח אהל מועד
ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו
ואת כל כלי המזבח ואת אדני החצר סביב ואת
אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת
כל יתדת החצר סביב ומן התכלת והארגמן
ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש
ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר
צוה יהוה את משה
ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני
ושש משזר וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם
לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך
תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב כתפת
עשו לו חברת על שני קצוותו חבר וחשב
אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת
וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה
יהוה את משהויעשו
את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת
פתוחי חותם על שמות בני ישראל וישם אתם
על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר
צוה יהוה את משה
108
עמוד לימודפקודיPekudeiעמוד 108
וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְחֹ֑שֶׁת וָוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָאשֵׁיהֶ֛ם
וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ וְֽכׇל־הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב
א׳נְחֹֽשֶׁת׃אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י
הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה
עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ וּבְצַלְאֵ֛ל
בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־
צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ וְאִתּ֗וֹ אׇהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ
לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן
וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ׃כׇּל־
הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י ׀
זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת
וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י
הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶ֩לֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה
וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת
מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־
הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת
אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ וַיְהִ֗י
מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת
אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר
לָאָֽדֶן׃ וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים
עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃
וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־
מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃ וַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת־אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד
וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֔שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁר־ל֑וֹ
וְאֵ֖ת כׇּל־כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ וְאֶת־אַדְנֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת־
אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כׇּל־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־
כׇּל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר סָבִֽיב׃ וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙
וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ
וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר
צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
ב׳וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י
וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃ וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒
לַעֲשׂ֗וֹת בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֙לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ
תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַעֲשֵׂ֖ה חֹשֵֽׁב׃ כְּתֵפֹ֥ת
עָֽשׂוּ־ל֖וֹ חֹבְרֹ֑ת עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָ֖יו חֻבָּֽר׃ וְחֵ֨שֶׁב
אֲפֻדָּת֜וֹ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֗יו מִמֶּ֣נּוּ הוּא֮ כְּמַעֲשֵׂ֒הוּ֒ זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת
וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה
יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַֽיַּעֲשׂוּ֙
אֶת־אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם מֻֽסַבֹּ֖ת מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֑ב מְפֻתָּחֹת֙
פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם עַל־שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֗ם
עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּר֖וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר
צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
108