Bechukotai Tikkun Korim – Torah Reading Practice

COMBINED PAGE

Scroll and practice on one sheet

Double parshaBehar–Bechukotai

145 / 245

ספר תורהעמוד 145

ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב

עמך או לעקר משפחת גר אחרי נמכר גאלה תהיה

לו אחד מאחיו יגאלנו או דדו או בן דדו יגאלנו או

משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו

ונגאל וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת

היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר

יהיה עמו אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו

מכסף מקנתו ואם מעט נשאר בשנים עד שנת

היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו כשכיר

שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך

ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו

עמו כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר

הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם

לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו

לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות

עליה כי אני יהוה אלהיכם את שבתתי תשמרו

ומקדשי תיראו אני יהוה

אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם

אתם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה

ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר

ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע

וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ

ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ

וחרב לא תעבר בארצכם ורדפתם את איביכם

ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם חמשה מאה

ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם

לחרב ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי

אתכם והקימתי את בריתי אתכם ואכלתם ישן

נושן וישן מפני חדש תוציאו ונתתי משכני

בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי

בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם

אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ

מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם

ואולך אתכם קוממיות

ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות

האלה ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל

נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם

את בריתי אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי

עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות

עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו

איביכם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם

ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם

145

עמוד לימודבחקתיBechukotaiעמוד 145

וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙

עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר׃ אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־

לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃ אוֹ־דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן־דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ־

מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ

וְנִגְאָֽל׃ וְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת

הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר

יִהְיֶ֥ה עִמּֽוֹ׃ אִם־ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹ

מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹ׃ וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת

הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֽוֹ׃ כִּשְׂכִ֥יר

שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ׃

וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו

מפטירעִמּֽוֹ׃ כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־

הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

לֹֽא־תַעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא־תָקִ֣ימוּ

לָכֶ֔ם וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת

עָלֶ֑יהָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ

וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃

א׳אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם

אֹתָֽם׃ וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ

וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר

וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע

ב׳וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃ וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ

וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ

וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃ וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם

וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה

וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם

לֶחָֽרֶב׃ וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י

ג׳אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃ וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן

נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃ וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י

בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃ וְהִתְהַלַּכְתִּי֙

בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃

אֲנִ֞י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ

מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם

וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת׃

וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת

הָאֵֽלֶּה׃ וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל

נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם

אֶת־בְּרִיתִֽי׃ אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י

עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת

עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ

אֹיְבֵיכֶֽם׃ וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם

וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם׃

145