ת
MyKlaf
Tikkun Korim
COMBINED PAGE

Scroll and practice on one sheet

Double parshaAcharei Mot–Kedoshim
135 / 245
ספר תורהעמוד 135
ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא
אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים
אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ ואפקד
עונה עליה ותקא הארץ את ישביה ושמרתם
אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל
התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם
כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ
אשר לפניכם ותטמא הארץ ולא תקיא הארץ
אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי
אשר לפניכם כי כל אשר יעשה מכל התועבת
האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם
ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות
התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם
אני יהוה אלהיכם
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל כל עדת
בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי
קדוש אני יהוה אלהיכם איש אמו ואביו תיראו
ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם אל תפנו
אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני
יהוה אלהיכם וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה
לרצנכם תזבחהו ביום זבחכם יאכל וממחרת
והנותר עד יום השלישי באש ישרף ואם האכל
יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ואכליו
עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש
ההוא מעמיה ובקצרכם את קציר ארצכם לא
תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט
וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני
ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם לא תגנבו
ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא
תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך
אני יהוה לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין
פעלת שכיר אתך עד בקר לא תקלל חרש
ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני
יהוה לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל
ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך לא
תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני
יהוה לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח
את עמיתך ולא תשא עליו חטא לא תקם ולא
תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה
את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים
שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא
יעלה עליך ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע
135
עמוד לימודקדושיםKedoshimעמוד 135
וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא־תַעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא׃
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם
אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃ וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד
עֲוֺנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ׃ וּשְׁמַרְתֶּ֣ם
אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל
הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
כִּ֚י אֶת־כׇּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ
מפטיראֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ׃ וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙
אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי
אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃ כִּ֚י כׇּל־אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת
הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת
הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם
אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
א׳וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י
קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ
וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ אַל־תִּפְנוּ֙
אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י
יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהֹוָ֑ה
לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃ בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמׇּחֳרָ֑ת
וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל
יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃ וְאֹֽכְלָיו֙
עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהֹוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ
הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א
תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃
וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י
וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ
וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃ וְלֹֽא־
תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ
אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין
פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃ לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ
וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י
ב׳יְהֹוָֽה׃ לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל
וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃ לֹא־
תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י
יְהֹוָֽה׃ לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙
אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃ לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־
תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם
שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א
יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃ וְ֠אִ֠ישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע
135