ספר תורהעמוד 17
וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר
דבר אתו אלהים ואברהם בן תשעים ותשע
שנה בהמלו בשר ערלתו וישמעאל בנו בן
שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו
בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו
וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן
נכר נמלו אתו
וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח
האהל כחם היום וישא עיניו וירא והנה שלשה
אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח
האהל וישתחו ארצה ויאמר אדני אם נא מצאתי
חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך יקח נא מעט
מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה
פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן
עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר
דברת וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר
מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות
ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב
ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו ויקח חמאה
וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא
עמד עליהם תחת העץ ויאכלו ויאמרו אׄליׄוׄ
איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל ויאמר שוב
אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך
ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו ואברהם
ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה
ארח כנשים ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי
בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן ויאמר יהוה אל
אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם
אלד ואני זקנתי היפלא מיהוה דבר למועד אשוב
אליך כעת חיה ולשרה בן ותכחש שרה לאמר
לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת ויקמו
משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך
עמם לשלחם ויהוה אמר המכסה אני מאברהם
אשר אני עשה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום
ונברכו בו כל גויי הארץ כי ידעתיו למען אשר
יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה
לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על
אברהם את אשר דבר עליו ויאמר יהוה זעקת
סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד
ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה
ואם לא אדעה ויפנו משם האנשים וילכו סדמה
ואברהם עודנו עמד לפני יהוה ויגש אברהם
17