ספר תורהעמוד 143
וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה
יהוה את משה
וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר דבר אל
בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ
אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך
ואספת את תבואתה ובשנה השביעת שבת
שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע
וכרמך לא תזמר את ספיח קצירך לא תקצור
ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה
לארץ והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך
ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים
עמך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל
תבואתה לאכלוספרת
לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים
והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים
שנה והעברת שופר תרועה בחדש השבעי
בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר
בכל ארצכם וקדשתם את שנת החמשים
שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל
הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש
אל משפחתו תשבו יובל הוא שנת החמשים
שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את
ספיחיה ולא תבצרו את נזריה כי יובל הוא
קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה
בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו וכי
תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל
תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל
תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר
לך לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט
השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר
לך ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך
כי אני יהוה אלהיכם ועשיתם את חקתי ואת
משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על
הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע
וישבתם לבטח עליה וכי תאמרו מה נאכל
בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את
תבואתנו וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית
ועשת את התבואה לשלש השנים וזרעתם את
השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד
השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן
והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים
143