ת
MyKlaf
Tikkun Korim
COMBINED PAGE

Scroll and practice on one sheet

242 / 245
ספר תורהעמוד 242
ואעידה בם את השמים ואת הארץ כי ידעתי
אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן
הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה
באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה
להכעיסו במעשה ידיכם וידבר משה באזני כל
קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם
האזינו השמים ואדברהותשמע הארץ אמרי פי
יערף כמטר לקחיתזל כטל אמרתי
כשעירם עלי דשאוכרביבים עלי עשב
כי שם יהוה אקראהבו גדל לאלהינו
הצור תמים פעלוכי כל דרכיו משפט
אל אמונה ואין עולצדיק וישר הוא
שחת לו לא בניו מומםדור עקש ופתלתל
ה ליהוה תגמלו זאתעם נבל ולא חכם
הלוא הוא אביך קנךהוא עשך ויכננך
זכר ימות עולםבינו שנות דר ודר
שאל אביך ויגדךזקניך ויאמרו לך
בהנחל עליון גויםבהפרידו בני אדם
יצב גבלת עמיםלמספר בני ישראל
כי חלק יהוה עמויעקב חבל נחלתו
ימצאהו בארץ מדברובתהו ילל ישמן
יסבבנהו יבוננהויצרנהו כאישון עינו
כנשר יעיר קנועל גוזליו ירחף
יפרש כנפיו יקחהוישאהו על אברתו
יהוה בדד ינחנוואין עמו אל נכר
ירכבהו על במותי ארץויאכל תנובת שדי
וינקהו דבש מסלעושמן מחלמיש צור
חמאת בקר וחלב צאןעם חלב כרים
ואילים בני בשן ועתודיםעם חלב כליות חטה
ודם ענב תשתה חמרוישמן ישרון ויבעט
שמנת עבית כשיתויטש אלוה עשהו
וינבל צור ישעתויקנאהו בזרים
בתועבת יכעיסהויזבחו לשדים לא אלה
אלהים לא ידעוםחדשים מקרב באו
לא שערום אבתיכםצור ילדך תשי
ותשכח אל מחללךוירא יהוה וינאץ
מכעס בניו ובנתיוויאמר אסתירה פני מהם
אראה מה אחריתםכי דור תהפכת המה
בנים לא אמן בםהם קנאוני בלא אל
כעסוני בהבליהםואני אקניאם בלא עם
בגוי נבל אכעיסםכי אש קדחה באפי
242
עמוד לימודהאזינוHaazinuעמוד 242
וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי
אַחֲרֵ֤י מוֹתִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־
הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָרָעָה֙
בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּֽי־תַעֲשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה
לְהַכְעִיס֖וֹ בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם׃ וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאׇזְנֵי֙ כׇּל־
קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם׃
א׳הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָהוְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔יתִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י
כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁאוְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑אהָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹכִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט
אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶלצַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑םדּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃
הַ לְיְהֹוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔אתעַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם
הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
ב׳זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔םבִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר
שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָזְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔םבְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם
יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔יםלְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹיַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃
יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔רוּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן
יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּיִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃
כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹעַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף
יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּיִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃
יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּוְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
ג׳יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֔רֶץוַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י
וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַעוְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃
חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אןעִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים
וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔יםעִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה
וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט
שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָוַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ
וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים
בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ
אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּםחֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ
לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי
ד׳וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ
מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם
אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑םכִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה
בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל
כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑םוַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם
בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י
242