ספר תורהעמוד 227
ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך
לך כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד
אשר לא מערי הגוים האלה הנה רק מערי העמים
האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה
כל נשמה כי החרם תחרימם החתי והאמרי
הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה
אלהיך למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל
תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה
אלהיכםכי תצור אל עיר
ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית
את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא
תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור
רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו
תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא
עשה עמך מלחמה עד רדתה
כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך
לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו ויצאו
זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת
החלל והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו
זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה
אשר לא משכה בעל והורדו זקני העיר ההוא
את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא
יזרע וערפו שם את העגלה בנחל ונגשו הכהנים
בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך
בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכל
זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את
ידיהם על העגלה הערופה בנחל וענו ואמרו ידינו
לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו כפר
לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם
נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם ואתה
תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני
יהוהכי תצא למלחמה על
איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו וראית
בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך
לאשה והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה
ועשתה את צפרניה והסירה את שמלת שביה
מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה
ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה
לך לאשה והיה אם לא חפצת בה ושלחתה
לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר
בה תחת אשר עניתהכי תהיין
לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה
227