Pesach · Day 1 Tikkun Korim – Torah Reading Practice

COMBINED PAGE

Scroll and practice on one sheet

74 / 245

ספר תורהעמוד 74

ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים

והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה

לדרתיכם חקת עולם תחגהו שבעת ימים מצות

תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם

כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל

מיום הראשן עד יום השבעי וביום הראשון מקרא

קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל

מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש

הוא לבדו יעשה לכם ושמרתם את המצות כי

בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ

מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת

עולם בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב

תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב

שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל

מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל

בגר ובאזרח הארץ כל מחמצת לא תאכלו בכל

מושבתיכם תאכלו מצות

ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם

משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו

הפסח ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר

בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן

הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו

עד בקר ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את

הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה

על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם

לנגף ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך

עד עולם והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה

לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת

והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת

לכם ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח

על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים

ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו וילכו ויעשו

בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן

עשוויהי בחצי הלילה ויהוה

הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב

על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל

בכור בהמה ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו

וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית

אשר אין שם מת ויקרא למשה ולאהרן לילה

ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל

ולכו עבדו את יהוה כדברכם גם צאנכם גם

בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי

עמוד לימודפסחPesach · Day 1עמוד 74

וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֑ה

לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחׇגֻּֽהוּ׃ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת

תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם

כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל

מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃ וּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא־

קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כׇּל־

מְלָאכָה֙ לֹא־יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכׇל־נֶ֔פֶשׁ

ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י

בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ

מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת

עוֹלָֽם׃ בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב

תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃

שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל

מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל

בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ כׇּל־מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙

מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצּֽוֹת׃

א׳וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכׇל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם

מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ

הַפָּֽסַח׃ וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־

בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־

הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־בֵּית֖וֹ

עַד־בֹּֽקֶר׃ וְעָבַ֣ר יְהֹוָה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַ֒יִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־

הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהֹוָה֙

עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּתֵּיכֶ֖ם

לִנְגֹּֽף׃ וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחׇק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ

ב׳עַד־עוֹלָֽם׃ וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה

לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃

וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את

לָכֶֽם׃ וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַ֠ח

עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנׇגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם

וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ וַיֵּלְכ֥וּ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ

בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן

ג׳עָשֽׂוּ׃וַיְהִ֣י ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהֹוָה֮

הִכָּ֣ה כׇל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב

עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל

בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃ וַיָּ֨קׇם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכׇל־עֲבָדָיו֙

וְכׇל־מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי־אֵ֣ין בַּ֔יִת

אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־שָׁ֖ם מֵֽת׃ וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה

וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם־אַתֶּ֖ם גַּם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל

וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃ גַּם־צֹאנְכֶ֨ם גַּם־

בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־אֹתִֽי׃