Simchat Torah Tikkun Korim – Torah Reading Practice

COMBINED PAGE

Scroll and practice on one sheet

245 / 245

ספר תורהעמוד 245

והם אלפי מנשהולזבולן אמר

שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך עמים הר

יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו

ושפני טמוני חולולגד

אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע

אף קדקד וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק

ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו

עם ישראלולדן

אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן ולנפתלי אמר

נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום

ירשהולאשר אמר

ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן

רגלו ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך אין כאל

ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים מענה

אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב

ויאמר השמד וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב

אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל אשריך

ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך

ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על

במותימו תדרךויעל משה

מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר

על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את

הגלעד עד דן ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים

ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון

ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים

עד צער ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר

נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך

אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר וימת

שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה

ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא

ידע איש את קברתו עד היום הזה ומשה בן

מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס

לחה ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב

שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה ויהושע בן

נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו

וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה

את משה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה

אשר ידעו יהוה פנים אל פנים לכל האתת

והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ

מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ולכל

היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה

לעיני כל ישראל

245

עמוד לימודשמחת תורהSimchat Torahעמוד 245

ד׳וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר

שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃ עַמִּים֙ הַר־

יִקְרָ֔אוּ שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ

וּשְׂפֻנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֽוֹל׃וּלְגָ֣ד

אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְר֖וֹעַ

אַף־קׇדְקֹֽד׃ וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק

סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו

ה׳עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃וּלְדָ֣ן

אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃ וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר

נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצ֔וֹן וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת יְהֹוָ֑ה יָ֥ם וְדָר֖וֹם

יְרָֽשָׁה׃וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר

בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן

רַגְלֽוֹ׃ בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑ךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דׇּבְאֶֽךָ׃ אֵ֥ין כָּאֵ֖ל

ו׳יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְּעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים׃ מְעֹנָה֙

אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב

וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃ וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב

אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃ אַשְׁרֶ֨יךָ

יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ

וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־

בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה

מֵעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר

עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהֹוָ֧ה אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־

הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃ וְאֵת֙ כׇּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם

וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כׇּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃

וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵח֛וֹ עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים

עַד־צֹֽעַר׃ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר

נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖

אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃ וַיָּ֨מׇת

שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶבֶד־יְהֹוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהֹוָֽה׃

וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹא־

יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־

מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־נָ֥ס

לֵחֹֽה׃ וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב

שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־

נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חׇכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו

וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה

אֶת־מֹשֶֽׁה׃ וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה

אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהֹוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת

וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ

מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃ וּלְכֹל֙

הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה

לְעֵינֵ֖י כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

245