Pesach · Day 1 · Shabbat Tikkun Korim – Torah Reading Practice

COMBINED PAGE

Scroll and practice on one sheet

75 / 245

ספר תורהעמוד 75

ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי

אמרו כלנו מתים וישא העם את בצקו טרם יחמץ

משארתם צררת בשמלתם על שכמם ובני ישראל

עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי

זהב ושמלת ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים

וישאלום וינצלו את מצרים

ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות

אלף רגלי הגברים לבד מטף וגם ערב רב עלה

אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד ויאפו את

הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא

חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם

צדה לא עשו להם ומושב בני ישראל אשר

ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה

ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי

בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ

מצרים ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ

מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני

ישראל לדרתם

ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח

כל בן נכר לא יאכל בו וכל עבד איש מקנת

כסף ומלתה אתו אז יאכל בו תושב ושכיר לא

יאכל בו בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית

מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו כל עדת

ישראל יעשו אתו וכי יגור אתך גר ועשה פסח

ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה

כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו תורה אחת

יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם ויעשו כל בני

ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן

כן עשוויהי בעצם היום

הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים

על צבאתם

וידבר יהוה אל משה לאמר קדש לי כל בכור

פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא

ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר

יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא

יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ היום אתם יצאים

בחדש האביב והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני

והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך

לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה

הזאת בחדש הזה שבעת ימים תאכל מצת וביום

השביעי חג ליהוה מצות יאכל את שבעת הימים

ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך

עמוד לימודפסחPesach · Day 1 · Shabbatעמוד 75

ד׳וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י

אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃ וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ

מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־שִׁכְמָֽם׃ וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל

עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י

זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת׃ וַֽיהֹוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם

וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם׃

ה׳וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־מֵא֨וֹת

אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃ וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה

אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ וַיֹּאפ֨וּ אֶת־

הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א

חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־

צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ וּמוֹשַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר

יָשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃

וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיְהִ֗י

בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה יָ֥צְא֛וּ כׇּל־צִבְא֥וֹת יְהֹוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ

מִצְרָֽיִם׃ לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ

מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל־בְּנֵ֥י

יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃

ו׳וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח

כׇּל־בֶּן־נֵכָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ וְכׇל־עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת־

כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ תּוֹשָׁ֥ב וְשָׂכִ֖יר לֹא־

יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא־תוֹצִ֧יא מִן־הַבַּ֛יִת

מִן־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ׃ כׇּל־עֲדַ֥ת

ז׳יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃ וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֮

לַיהֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כׇל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה

כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכׇל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת

יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ כׇּל־בְּנֵ֣י

יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֖ן

כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם

הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהֹוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם

עַל־צִבְאֹתָֽם׃

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ קַדֶּשׁ־לִ֨י כׇל־בְּכ֜וֹר

פֶּ֤טֶר כׇּל־רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר

יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא

יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃ הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים

בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃ וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִיאֲךָ֣ יְהֹוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִ֠י

וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙

לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה

הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙

הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃ מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים

וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃